שבר סקפואיד הוא שבר בעצם הסירה שנמצאת מתחת לשקע הקטן "שקע הרחה", בבסיס האגודל בכף היד.
עצם הסירה היא הגדולה מבין שמונה עצמות קטנות הנמצאות במפרק שורש כף היד ויוצרות תנועה חלקה והרמונית של המפרק, בכל טווחי התנועה.
עצם הסירה ברובה מכוסה בסחוס, דבר שמגביל את אספקת הדם אל תוכה לשני מקומות בלבד ולכן כאשר השבר מתרחש לרוחב עצם הסירה, כלי הדם שבתוכה, עלולים להתנתק וחצי עצם עלולה להישאר ללא אספקת דם, מה שעלול לגרום לניוון, "נמק של העצם".
גורמים לשבר סקפואיד
הגורם העיקרי לשבר השכיח הזה היא נפילה, כאשר היד מושטת קדימה לצורך בלימה. בשל גודלה ומיקומה של העצם היא "סופגת" את עוצמת הנפילה. האופן בו נשברת עצם הסירה, לרוב שבירה ללא תזוזה של שני חלקי העצם, ויצירת קו שבר מזערי, מקשה על האבחון הראשוני של השבר בצילום רנטגן. (במידה ויש חשד לשבר, גם אם צילומי הרנטגן במועד הפציעה, אינם מראים שבר, הפרקטיקה המקובלת היא השמת גבס למשך שבועיים ומעקב אורתופדי עם צילומי רנטגן או CT חוזרים).
גורמים נוספים לשבר בעצם הסירה, עשויים להיות כל חבלה בעוצמה משמעותית לשורש יד, בעיקר בתנועת יישור (לדוגמה עצירת כדור רגל על ידי שוער, תאונות דרכים, טראומות באנרגיה גבוהה לשורש היד עם פריקה של מפרק שורש היד).
אבחון שבר סקפואיד, עצם הסירה
שבר בעצם הסירה אינו גורם בדרך כלל עיוותים או שטפי דם גדולים והכאב יכול לחלוף תוך מספר ימים. משום כך, יש מקרים בהם לא פונים לרופא לצורך בדיקה לאחר חבלה, מה שמעלה מאוד את אחוז הסיבוכים.
מומלץ תמיד לעבור בדיקה של אורתופד, צילום רנטגן, וגיבוס שורש כף היד מהאגודל ועד המרפק לשבועיים, גם במידה ולא נצפה שבר בצילומים הראשוניים, לעיתים בשל אופן השבירה, וצורתה של עצם הסירה, הגורמים לכך שבצילום הרנטגן, מיד לאחר החבלה, לא תמיד ניתן לראות את השבר, אלא אם ישנה תזוזה של שני חלקי העצם.
במקום צילומי רנטגן, ניתן לבצע בדיקת CT של שורש היד, דבר שעשוי ליתר קיבוע ראשוני בגבס, במידה ונשללת אפשרות קיומו של שבר נסתר.
לאחר החבלה, שני חלקי העצם חוזרים למקומם, בדרך כלל ללא תזוזה. כאשר שני חלקי העצם אינם מקובעים בגבס, כל תנועה של שורש כף היד ״פותחת וסוגרת״ את השבר, דבר שעשוי לגרום לנוזל המפרקי העוטף את עצמות שורש כף היד, לחדור אל תוך העצם השבורה ולמנוע איחוי של שני החלקים.
התנועתיות בשבר הלא מקובע, עלולה לגרום לקרע של כלי הדם בתוך העצם, במידה והם לא נקרעו כתוצאה ישירה מהחבלה. פגיעה באספקת הדם לחלק המקורב של העצם, מגדיל את הסיכוי לנמק של העצם.
טיפול בשבר סקפואיד, עצם הסירה
הטיפול השמרני- ברוב המקרים, בשל הכאבים לאחר החבלה, מתבצעת השמת גבס- למשך שבועיים, דבר המאפשר הפחתה בכאב גם במקרים בהם מדובר בחבלה בלבד וללא שבר.
בערך כשבועיים לאחר החבלה, האורתופד מסיר את הגבס, בודק את האזור ע"י מישוש, ושולח לצילום חוזר של המקום. כתוצאה משינויים טבעיים בקצוות השבר, הסיכוי לראות את השבר בצילום רנטגן עולה.
במידה ולא רואים את השבר בצילום הרנטגן והכאב עדיין קיים, מבצעים בדיקת CT שמדגימה, בזכות התכונות שלה, כמעט בוודאות, המצאות של שבר בעצם, במידה והעצם נשברה.
במידה ובמישוש האזור וצילומו נמצא שאין שבר בעצם הסירה, ניתן להסיר את הגבס.
הטיפול הניתוחי- יכול לקצר משמעותית את זמן קיבוע מפרק שורש היד עד לריפוי ולמנוע תזוזה.
בניתוח מחדירים בורג קטן לעצם השבורה, עם או בלי שתל עצם, בכדי לסייע לתאי העצם באיחוי העצם השבורה. הבורג יוצר לחיצה פנימית (קומפרסיה) של שני חלקי העצם האחד אל השני ומעלה את סיכויי האיחוי.
החלמה- תהליך ההחלמה משבר בעצם הסירה הוא נקודה רגישה. עצם הסירה היא עצם שמתקשה בהחלמה והתהליך איטי במיוחד. החלמה משבר בעצם הסירה עשויה להמשך תקופה של 8, 10, 12 שבועות ולעיתים אפילו יותר.
ישנם מקרים בהם העצם לא תתאחה, בגלל שאספקת הדם אינה תקינה, דבר שעלול לגורם לנמק של העצם ולמחלה ניוונית של שורש כף היד כולו, עם תוצאה הרסנית מבחינה תפקודית.
בסיכום – החשיבות הגדולה בטיפול בשבר זה הינה האבחון המהיר. אחוז איחוי בשברים ללא תזוזה שקובעו מידית לאחר השבר הינו גבוה. החיסרון הוא זמן הקיבוע הממושך.
בדרך כלל רצוי לנתח שבר עם תזוזה בעצם הסירה, בכדי למנוע סיבוכים של שינויים ניווניים מאוחרים. בעת הניתוח ניתן לשחזר את עמדת חלקי השבר ולהשיג קיבוע יציב ללא עיוות של העצם.
למידע נוסף על שבר סקפואיד, שבר בעצם הסירה ואפשרויות הטיפול, ניתן לפנות למרפאתי, לקבוע מועד לבדיקה, אבחון וטיפול, בנייד: 054-7232194.
